כדי למפות את האנשים בטוויטר, שיהיה לכם קל יותר להבין מי מתנהל למה ואיך והאם כדאי לעקוב אחריהם, אשרטט בפניכם עשרה סוגי צייצנים.
כמובן שמדובר בהכללה גסה ובכל כלל יש יוצא מן הכלל אבל הנה קווים לדמותם של כמה טיפוסים שחוזרים על עצמם:
1) כוסיות שעפות על עצמן: הן בד"כ ישימו תמונה הורסת באוואטר שכנראה צולמה ע"י צלם מקצועי בשיתוף מאפר וספר, (רוב הסיכויים שהן לא נראות כך במציאות). הן לא עונות לאף אחד כמעט אלא אם הוא או היא ממש סלבס חשובים במקום כלשהו. הן בעיקר מדברות על עצמן או עם עצמן. אפשר לעקוב בעניין אנתרופולוגי משועשע אבל לא לצפות לאיזו התייחסות כלשהי מצידן.
2) כוסיות שעפות על עצמן אבל הן בעצם גברים: הם בד"כ לא החתיכים הכי הורסים בעולם אבל הם קיבלו מעמד כלשהו וזה עלה להם לראש, הם בעיקר אינטלקטואלים או כאלה שחושבים את עצמם לכאלה והם לא עונים לאף אחד אלא אם הוא מספיק ברמה שלהם לדעתם, (הם יחזרו המון על המשפט "לא לרמה שלי" ואם הם כבר יענו לכם זה יהיה בטון מחנך ומתנשא). אפשר לעקוב בעניין אנתרופולוגי משועשע אבל לא לצפות להתייחסות נחמדה מצידם ובטח שלא למעקב הדדי.
3) פעילים חברתית: יש בינהם הכי מקסימים בעולם וגם הכי דוחים וגסי רוח שבעולם, מה שכן הם חדורי מטרה, לא רואים בעיניים מעבר למטרה שלהם, מדי פעם אולי יענו בנימוס אבל כל עוד אתם לא חלק מהמטרה המשותפת שלהם הם לא יתייחסו ממש. יש לכם יותר סיכוי לקבל יחס ומעקב אחרי שתביאו סיר חמין לאוהל בלוינסקי ויתייחסו אליכם כאל קצת יותר עמוקים.
4) אנשי תקשורת: יש בינהם הכי מקסימים בעולם וגם הכי דוחים שבעולם, אבל הם נותנים לכם הצצה אל מאחורי הקלעים – לא רק שתדעו מה קורה עוד לפני שהוא פורסם, תוכלו לשמוע את כל הרכילויות והתככים והסיבות האמיתיות לכך שדברים מפורסמים בצורה זו או אחרת. אם אתם חיות אקטואליה תהנו מכל פרור מידע שישליכו לעברכם ואם מעניין אתכם לדבר איתם ולשאול שאלות, הנחמדים ישתפו פעולה בכיף ואם הם יעריכו את הדעות והעמדות שלכם הם יעקבו בחזרה.
5) כותבים מקצועיים: טוויטר הוא כלי העבודה שלהם, הפיד שלהם הוא הפורטפוליו שלהם והם סוגרים עבודות בזכותו – אתם סתם מלכלכים להם את הפיד ומפריעים להם! הציוצים שלהם נכתבים מראש, הם שמורים וממויינים לפי תאריכים בתיקיות מסודרות ונחמד להם שאתם נקרעים מצחוק אבל ברגע שתכתבו להם את זה הם יגידו תודה ומייד ימחקו כדי לא ללכלך לעצמם את הפיד בציוצים חסרי קסם. יש יותר סיכוי שהם יעקבו אחריכם רק כדי שתוכלו לדבר בדיאם ולא ללכלך את הפיד. תעשו עם האינפורמציה הזו מה שבא לכם, תעקבו או לא תעקבו, העיקר שלא תעלבו, כי זאת באמת פרנסה של הרבה אנשים וצריך לכבד את זה.
6) אנשי ה-רדיו: הרדיו הוא מועדון בתל אביב שמשמש נקודת עוגן להמון צייצנים ובמיוחד לסלבס-טוויטר. תזהו אותם מהר מאד לפי הבדיחות הפרטיות ותחושת ה"אני לא מקובל כמו בתיכון" שתצוף מהר מאד. הם מדברים עליו כל הזמן, הם קובעים בטוויטר להפגש שם, כשהם שם הם מעלים תמונות להראות כמה כיף להם ואיזה היפסטרים מגניבים הם. אבל, היופי הוא שיש בחבורה הזו מכל הסוגים, המינים והגילאים וכל אחד יכול להתחבר. יש שם כאלה שעפים על עצמם ויש שם כאלה מאד נחמדים וזכיתי לראות הרבה צעירים שרק מגיעים לעיר ואבודים שהחבורה הזו פרשה עליהם את חסותה והם מצאו את מקומם. שווים מעקב ויש הרבה סיכויים למעקב חוזר.
7) סלבס מקומיים: תעזבו אותם בחייאת! או שאיש יחסי הציבור שלהם פתח להם יוזר ואין להם בכלל מושג שהם שם, או שזה המקום הפרטי שלהם לפרוק ולחשוף פן אישי כלשהו אבל זה עדיין לא גורם להם לרצות להיות חברים שלכם. אם הם ממש מרתקים אתכם אתם מוזמנים לעקוב אחריהם ללא ציפיות, לא לבנות על מערכת יחסים הדדית ודווקא יש הרבה יותר סיכויים שהם יעקבו אחריכם אם תניחו להם לנפשם, לא תתחנפו או תציקו ותהיו מעניינים עד כדי כך שהם יבואו אליכם.
8) סלבס טוויטר: יש אנשים שלא ברור איך הם הגיעו למעמד הזה ויש כאלה שלא ברור איך הם לא הפכו לסלבס עוד לפני כן עם כאלה כמויות של קסם ואישיות. הם באים בכל הגילאים, מכל הסוגים וכל המינים ויש להם אלפי עוקבים. עושים עליהם כתבות בעיתונים ומצטטים אותם בכל מדיה אפשרית והם הפכו למובילי דעה בעלי פוטנציאל עסקי. גם כאן, יש את אלה שהשתן עלה להם מאד מהר, ההגדרה של "עבד כי ימלוך" צפה הרבה פעמים בהקשר הזה. הם שומרים על מאזן קבוע של מספר נעקבים נמוך לעומת מספר עוקבים גבוה וכדי לשמר את המספרים האלה הם גם יכניסו אנשים שמעניינים אותם לרשימות רק כדי לא להעלות את מספר הנעקבים שלהם. בד"כ מדובר באנשים גסי רוח, ציניים, לא ממש מחוברים למציאות כי טוויטר זה החיים שלהם. הם מתישים אותך מהר מאד ולטעמי מיותרים לחלוטין בפיד שלי, אבל לבחירתכם. סלבס טוויטר החיוביים הם מהאנשים הללו שאתה פשוט רוצה להיות חבר שלהם גם מחוץ לשם. על כל משפט שלהם יצא לך "נכון…גם אני מרגיש כך בדיוק", יש להם את היכולת לגעת בכל אחד, להתחלק למיליון חלקים ולהיות זמין לכולם, הם רגישים, חשופים ואמפטיים ואולי ייקח להם זמן אבל אם החיבור בינכם יהיה אמיתי הם יעקבו בחזרה.
9) אמהות: המון אמהות מרגישות שמרגע שהן נכנסו לתפקיד הזה, החברה מחייבת אותן לנטוש כל זהות אחרת. טוויטר לטעמי החזיר את הכבוד לאמהות, הן יכולות לדבר שם גם על הילדים שלהם, על חינוך ועייפות וגם להיות אלילות סקסיות שנונות שגם ילדים בני עשרים מפנטזים עליהן. יש בינהן כמה כל כך מבריקות שזה פשוט פשע לא לעקוב אחריהן והן אמהות אמפטיות, קשה להן לסרב ובדרך כלל יעקבו בחזרה.
10) המדקלמים: הזן הזה מאד דומה לזן הכותבים. הם אולי לא מתפרנסים מזה אבל יש להם אג'נדה כלשהי ואין להם שום עניין בשיח כלשהו, הם יציפו את הפיד בהצהרות ומניפסטים, סיפורים קצרים ושנונים ולפעמים שעמום מתיש. רוב הסיכויים שהם לא יעקבו בחזרה אלא אם אתם ממש מרתקים ברמות על אבל אם הם מעניינים אתכם, למה לא לעקוב?
קחו בחשבון שכל טיפוס שכזה יכול לענות על מספר קטגוריות, זה לא מדע מדוייק ויש מן הסתם עוד סוגים שלא איזכרתי, אם בא לכם אתם מוזמנים להוסיף לרשימה.
בכוונה לא המלצתי על שמות הפעם, כדי לא להעליב או לשכוח מישהו, (כמו בפעם שעברה), וגם…למה שאני אעשה לכם את כל העבודה?
לסיכום עוד כמה טיפים קטנים
תזכירו לעצמכם כל כמה זמן מה הסיבה שאתם נמצאים בטוויטר, כי אם יש לכם מטרה מסויימת ונסחפתם לכוונים אחרים, יכול להיות שהרווחתם אבל גם יכול להיות שהלכתם לאיבוד וזנחתם את המטרה ושילמתם גם מחיר בחיים הפרטיים שלכם.
אם אתם מתחילים לחשוב בציוצים, לרשום לעצמכם כל הזמן רעיונות לציוצים, לזנוח אנשים שנמצאים מולכם בשביל לצייץ אבל זאת לא הפרנסה שלכם ואתם לא באמת חייבים – סימן שהגזמתם.
שימו לעצמכם גבולות, כי בסופו של יום זאת רק רשת חברתית ולא החיים האמיתיים ורוב האנשים שם מאד שונים "באזרחות", יש הרבה סיכוי להתאכזב ולהפגע, להוציא דברים מפרופורציה וכיו"ב.
טוויטר לא המציאה כלום מבחינת ההתנהלות של בני האדם, אנשים הם אנשים הם אנשים.
דרמות סוחפות ושואבות היו כבר בימי הפורומים של תפוז, באודיגו, בכל מיני קהילות וירטואליות אחרות, מימי קום האינטרנט וחבל להשאב לתוכן.
אנשים מרשים לעצמם להתנהג ברשת בצורה שלא היו מרשים לעצמם להתנהג "באזרחות" וזה מביא להרבה פגיעה, כאב ואכזבה – אל תאבדו את האנושיות שלכם בסחף הרייטינג וה"אומץ" שמאחורי המסך.