מכירים את זה שכולם סביבכם מדברים "טכנולוגית" ואתם לא מבינים כלום?
שאין לכם סמארטפון כי אתם מתים מפחד ממנו והפייסבוק הזה – בכלל מה עושים שם? ואתם מרגישים שאתם הומניים בעולם טכנולוגי ולא ברור לכם בכלל מה לא בסדר בגוד-אולד-פשן יחסי אנוש, קסם אישי ודיבור אמיתי ונוגע?
אז אתם במקום הנכון!
אם אנשים מגיעים לעסק שלכם ונהנים לדבר איתכם, אם אנשים מגיעים להופעה שלכם ונהנים מכל רגע, מהנוכחות הבימתית הכובשת שלכם – יש לכם את כל מה שצריך כדי להצליח בעולם הטכנולוגי.
לא רק זה, יש לכם יתרון עצום ונכס גדול שאין לרוב האנשים ששוחים בעולם הטכנולוגי והם מחפשים בנרות אנשים כמוכם.
אני עדיין לא רוצה להלחיץ עם מושגים מהעולם הזה אבל רק דבר אחד קטן ומאד מאד חשוב.
בעולם של רשתות חברתיות ודפי אוהדים, אפליקציות שעולות הון עתק, פרסומות שעולות כסף ולייקים שכבר אפשר לקנות בכסף – הגיעו למסקנה שמעבר לכניסה ראשונית למתחם וירטואלי כלשהו – הלקוחות הללו לא באמת קונים את הסחורה וחוזרים לשימוש נוסף.
מילת המפתח בעתיד של הרשת היא – ENGAGEMENT
הכוונה היא ליכולת ליצור מעורבות בכלים שלכם – אנשים שיהיה להם כיף במתחם שלכם, הם ירגישו צורך לחזור, להגיב, להשתתף, לחלוק וכמובן לרכוש את המוצר שלכם.
ואת היכולת הזו, מאד לא קל להשיג כי גימיקים הם דבר חולף שאנשים מאבדים בו עניין וכאן, דווקא אלה שמעדיפים לחייך, להסתכל בעיניים, לנהל שיחה מלב אל לב, הם בעלי הכח.
רק צריך להבין שלא צריך שום ידע טכנולוגי, אלא באישיות שלכם, להפסיק לפחד ולהתחיל לפעול.
אז בואו נתחיל בדבר הכי פשוט בעולם – נימוסים והליכות!
(מתנצלת מראש אם הצדדים הפולניים שלי יציצו קצת יותר מדי בדקות הקרובות…).
דרך אגב, אני אתן כרגע דוגמאות מפייסבוק, אבל אנחנו נדון בהמשך בשאר הכלים שיש לרשותכם ואני רוצה לנצל את ההזדמנות לומר לכם, שאם אתם לא מתחברים, ואני מדברת במובן הרגשי, לפייסבוק – זה לא בהכרח אומר שמשהו לא בסדר אצלכם, יכול להיות שיש רשת חברתית או כלי אחר שיתאימו לכם הרבה יותר וילחיצו אתכם הרבה פחות ואני אספר על כולם בהמשך.
אבל כרגע, מאחר ומדובר ברשת הכי נפוצה, אני אתן דוגמאות משם.
כשאתם פוגשים חבר ומספרים לו משהו, הוא מסובב לכם את הגב והולך?
רוב הסיכויים שהוא לא יישאר חבר שלכם יותר, זאת גסות רוח ואף אחד לא אוהב שמתנהגים אליו בצורה כזו.
ואם מישהו יבוא וייספר לכם משהו, אתם תסובבו לו את הגב ותתעלמו? אין מ-צ-ב! נכון?
אז למה בפייסבוק אנחנו מרשים לעצמנו להתנהג ככה?
אם חבר פירסם סטטוס, לפחות תעשו לייק, אם הוא ממש חשוב לכם, תגיבו!
נימוס אלמנטרי אנשים! ויחס, כידוע גורר יחס – ככל שתגיבו לאנשים, הם יגיבו אליכם.
אמנים יקרים,
כשאני באה אליכם אחרי הופעה ואומרת תודה ושמאד נהנתי, אתם שמחים – נכון?
אתם לא מסובבים לי את הגב והולכים.
אז למה כשמעריצים כותבים לכם על הקיר את אותם הדברים אתם לא מגיבים?
חשוב לזכור, יש קצת אנשים כמוני שיודעים שאתם בכלל לא נכנסים לפייסבוק ולא רואים את הדברים והראש שלכם כולו במקומות אחרים אבל רוב האנשים – בייחוד אם קהל היעד שלכם יחסית צעיר – לא מבינים שאתם לא מבינים! מבחינתם העלבתם אותם, הפנתם להם את הגב, זלזלתם בלקוחות/מעריצים והם לא יבואו שוב לחנות/גלריה/הופעה ובטח ובטח שלא ירכשו מוצרים שלכם. הדור הצעיר יותר חי ברשת, שוחה בה כמו דג ולא נתפס מבחינתו שזה לא אותו הדבר אצל כולם ולכן, המינימום של המינימום – הוא להיות מנומס כלפיהם.
ואפילו אני, שמודעת למצב, חושבת פעמיים אם ללכת להופעה של אדם שלא טורח לעדכן בדף שלו שינוי שעה או תאריך של הופעה והרבה פעמים זה מוציא קצת את החשק, גם כשמתגברים על האגו הנעלב.
והלהפך הוא, שכשאתה מרגיש שהאדם מולך משקיע יותר, אתה דווקא תבוא, כי מגיע לו.
כי אלה רגשות אנושיים טבעיים לחלוטין.
אם יצא לכם פעם להשתמש באחד מאתרי השידוכים ברשת וברחתם משם כל עוד נפשכם בכם בגלל הגישה המחרידה, השפה הבוטה של נשים וגברים כאחד וכל מה שיכולתם לחשוב עליו הוא שאם הייתם נפגשים פנים אל פנים, האדם הזה לא היה מעז לדבר אליכם כך – אתם מבינים עד כמה האנושיות חסרה ברשת ועד כמה חשוב שתחזירו אותה לשם.
אז מה שאני אומרת הוא בעצם, שתחילת המסע הזה, היא להבין שאתם צריכים להתנהג ברשת בדיוק כפי שאתם מתנהגים במציאות.
כצעד ראשון – יש לכם שלושה כפתורים:
LIKE – שהוא שווה ערך לחיוך מהנהן וסימפטי אם אין לכם מה להגיד.
COMMENT – תגובה טבעית בדו שיח, כשמישהו אומר משהו ואתם לא שומרים בבטן אלא מפתחים שיחה.
SHARE – כששמעתם משהו והייתם חייבים ישר להרים טלפון לחבר'ה ולספר, חלקתם אותו עם כל מי שרק פגשתם.
פשוט כל כך! ואתם חשבתם שאני הולכת לסבך לכם את החיים…
ואם אתם חושבים שאני "מסבנת" אתכם, הנה שתי דוגמאות לאנשים שעושים את זה בפועל:
לפני שנה בערך, קיבלתי הצעת חברות מ"בוטיק ג'ודי".
בדרך כלל אנשים מתחמנים אותך וכשאתה מציץ בפרופיל שלהם הכל נעול ורק אם תאשר חברות תוכל לדעת מי הם באמת.
במקרה שלי זה מרגיז אותי וגורם לי לעשות דווקא וכך הם מאבדים אותי.
במקרה של "בוטיק ג'ודי" הפרופיל היה פתוח ויכולתי לראות במי ובמה מדובר ולהפתעתי גיליתי שמדובר בבוטיק שעברתי לידו המון פעמים אבל אף פעם לא נכנסתי והנה, תמונות של כל הבגדים מפורסמות להן ותשמעו, זה בדיוק הטעם שלי ובגדים שאני מחפשת בדרך כלל ולא מוצאת – ברור שאישרתי חברות!
ואין להם דף אוהדים ואין להם אתר ואפליקציות, יש רק את שמוליק וג'ודי, שני אנשים מאד נחמדים שכיף להיות אצלם בחנות ומתנהלים בדיוק אותו הדבר בפייסבוק ואני הפכתי ללקוחה קבועה וכך גם עוד נשים רבות.
אחד הדברים הנחמדים שהם עושים זה לתת ללקוחות לדגמן את הבגדים וכך אפשר לראות איך זה נראה על נשים "אמיתיות" ולא על דוגמניות אבל במקביל, הם מעלים הרבה תמונות של סלבריטי שלובשות את הבגדים שלהם – יש כאן איזון בין תכנים נגישים לפנטזיה וזאת חוכמה הכי בסיסית מצד אחד אבל הכי לא פשוטה לייצר מצד שני.
ואם בחרתי לכתוב עליהם, זה כבר סימן שהם עושים משהו טוב!
https://www.facebook.com/profile.php?id=100001562470939
דוגמא נוספת הוא עידן קופרברג.
אם טרם הבנתם, אני מכורה למוזיקה, אבל ג'אנקי של ממש, מאזינה כל הזמן, מחפשת תמיד מוזיקה חדשה, כותבת על מוזיקה, אפילו מדג'ה פה ושם, (אבל זה בשושו, ככה ביננו).
אני יכולה שעות לשבת ביו טיוב ולחפש מוזיקה ועכשיו יש עוד המון המון מקומות אחרים למוזיקה וזה לוקח שעות על גבי שעות על גבי שעות…
ואז יום אחד הסתכלתי על רשימת ההרכבים שהופיעו בפסטיבל הג'אז באילת ומצאתי את עידן קיי ולהקתו. הייתי מסוקרנת כמובן, כי הרכב של 13 מוזיקאים זה לא כל כך נפוץ בארץ וחיפשתי אותו ביו טיוב ונגנבתי מהמוזיקה.
אז הצעתי לעידן חברות בפייסבוק, כמו שאני עושה עם הרבה מוזיקאים כי ככה אני יכולה להיות מעודכנת לגבי הופעות וסינגלים חדשים ברגע שהם יוצאים.
וגיליתי שני דברים מאד מעניינים שלא מצאתי אצל מוזיקאים אחרים ולכן אני הרבה יותר "בצד שלו" כשזה מגיע לנוכחות ברשת ולנוכחות בהופעות שלהם.
דבר ראשון, עידן בחור נחמד ולא מתנשא, אין לו פוזת "אני-מגניב_מדי_בשביל_לדבר_איתך" ועדיין הוא הכי קול בעולם.
בכל פעם ששאלתי שאלה ועליתי מולו בצ'ט, לא רק לגבי הופעות שלו אלא לגבי איפה למצוא מוזיקה של אמנים מסויימים, סגנונות שחיפשתי ולא ידעתי איך קוראים להם – הוא תמיד ענה וסיפק אינפורמציה.
דבר שני, עידן מעלה בעצמו המון מוזיקה שרובנו לא מכירים ואפשר למצוא אצלו המון חומרים חדשים שקשה למצוא אם לא מכירים בדיוק.
בעצם, הוא חסך לי המון זמן בחיפושים אחר מוזיקה חדשה והפך בעצמו למקור אינפורמציה מרוכז, כך שאני לא חייבת לבלות כל כך הרבה שעות באתרי מוזיקה ואני מבלה במתחם שלו יותר מבאחרים – מה שחושף אותי למוזיקה של אחרים וגם לשלו וכך כולנו מרוויחים מזה:
אני הפכתי לsuper fan (זה מושג שעוד נדון בו בהרחבה בהמשך, אבל רק שתדעו, זאת למעשה השאיפה שכל לקוח שלכם יהפוך להיות), ואני עושה SHARE על כל הופעה של עידן ואינפורמציה שבעיני חשוב לחלוק, כלומר חושפת את ה"מוצר" שלו לאנשים נוספים ובתמורה אני מקבלת הרבה מוזיקה.
https://www.facebook.com/profile.php?id=667548738
https://www.facebook.com/pages/Idan-K-The-Movement-Of-Rhythm/116613551724288
אתם מוזמנים לתרגל נימוסים והליכות ברשת ולספר לי איך זה עובד לכם ואם בא לכם גם להמליץ על מישהו, כנסו לדף שלי בפייסבוק וספרו!
שבוע נפלא!
טל עירוני | ניהול תוכן ושיווק באינטרנט 
מילא אם הצדדים הפולניים שלך יצוצו, אבל מה עם שלנו, יא כופה פולניות אחת. ככה נשאיר אותך בלי תגובה מופקרת בשטח אחרי שגרמת לנו להבין שאם לא נגיב נצטרך להסתובב עם רגשות אשם עד סוף הדורות ותאחזי בנשמתו אפילו שכבר תהיה עדן?! אין מצב! רק כדי לשחרר את עצמי אני ישר שמה תגובה.
אחלה אחלה פוסט 🙂